פוסט 21 – אקטיביזם 5 – אנושיות בלב הגיהנום – הבריכה כמטאפורה לשפיות

מאת מיכל ביאל-ויסלברג

הפוסט הנוכחי נכתב בעקבות ויכוחים קשים שהתעוררו הקשורים למחאה בתחילת חודש יולי במשחטת זוגלובק. היו פה ושם כעסים על פעילים שנשארו ליד שער המשחטה שתי יממות ומצאו דרכים מהנות ואפילו מצחיקות להנעים את הזמן. הפוסט הזה מביא נקודת מבט אחרת.

הומור-שחור? סתם צחוקים ושטויות? אוכל מנחם? פינוקים שונים? בדרך הקשה שבחרנו לצעוד בה רובנו חייבים אותם, אחרת יהיה לנו קשה עד בלתי אפשרי לשרוד וטוב שיש לנו את הגישה לדברים האלה ואת היכולת הנפשית להכילם יחד עם הסבל, המידע הקשה ותחושות האשמה על מנהגי העבר שלנו. הבריכה המתנפחת בתמונת השער מסמלת בעיניי יכולת אנושית מאד חשובה: היכולת להכניס שמחה, משובה ואנושיות גם למצבים הקשים ביותר שניתן לתאר.

http://saloona.co.il/michalbiel/?p=417